קבלה לעוסק פטור: מה כותבים ואיך מפיקים

על מה מפיקים קבלה

על כל כסף שמתקבל מלקוח: מזומן, העברה בנקאית, ביט, פייבוקס, צ׳ק או כרטיס אשראי. מפיקים אותה כשהכסף מתקבל, לא כששולחים ללקוח דרישת תשלום.

סכום הקבלות בשנה הוא המחזור שנבדק מול תקרת עוסק פטור. קבלה שלא הופקה היא גם הכנסה שלא נספרה.

מה חייב להופיע בקבלה

שם העסק ומספר העוסק (אצל רוב העוסקים הפטורים זה מספר תעודת הזהות), מספר קבלה רץ, תאריך, שם הלקוח, הסכום ואיך שולם. בצ׳ק כותבים גם בנק, סניף ומספר צ׳ק. כדאי להוסיף בקצרה על מה התשלום.

בקבלה של עוסק פטור אין שורת מע״מ. נהוג לכתוב עליה "עוסק פטור", כדי שהלקוח יידע שאין בה מע״מ לקזז.

קבלה דיגיטלית או פנקס

שתיהן חוקיות. פנקס קבלות צריך להיות ממוספר מראש, ושומרים בו העתק של כל קבלה. קבלה דיגיטלית יוצאת מתוכנה שרשומה ברשות המסים, חתומה בחתימה דיגיטלית, ונשלחת ללקוח במייל בלי להדפיס.

היתרון של קבלה דיגיטלית הוא שהמספור, העותק והסיכום השנתי נעשים לבד. קבלה לא הולכת לאיבוד, והמחזור תמיד מעודכן.

כמה זמן שומרים

את העותקים שומרים שבע שנים. בקבלה דיגיטלית העותק נשמר בתוכנה, ואפשר להוריד את כל הקבלות של השנה בקובץ אחד לרואה החשבון.

צריך מספר הקצאה?

לא. מספר הקצאה נדרש רק לחשבוניות מס של עוסק מורשה. קבלה של עוסק פטור לא צריכה מספר הקצאה, בשום סכום.

איך זה עובד ב-CARDIT

מקלידים לקוח וסכום, בוחרים איך שולם, והקבלה יוצאת חתומה, מהטלפון או מהמחשב. היא נשלחת ללקוח במייל ונספרת מיד מול תקרת הפטור של השנה.